משתאה העולם לשאול מה העבודה הזאת לכם, להתעסק בעתיקות, לקבוע מהלך החיים לפי כתבים ישנים, על פי סיפורים שהתרחשו לפני אלפים בשנים. טוענים שהיום צריך להתקדם, להתחדש ולהסתדר לפי מושגי הזמן. המשכיל ישכיל לדעת שהתורה היא לא ספר היסטוריה אלא מרוב עוצמתה ואורה, שאין רגישות האדם יכולה לסבול סודות הבריאה הטמונים בה, הקב"ה הלבישם בתוך סיפורים, חוקים ומשפטים. אט אט יבא אדם בקודש פן תפרח נשמתו. וזה כבוד המלך שמהותו מעל שכל בריאותיו, לברא סדר נסתר ונפלא לפלא, לרוממות והתפעלות, להוד ולתפארת, ולא ממעלתו יתברך וכבוד המלכות להסדיר מהלך פשוט. והיות סודות אלו יסוד העולם, הם תדירים ופועלים עד היום לקיום הבריאה. אמנם הצד החיצוני של העולם משתנה אבל היסוד קיים לעולמים. יתפלא השואל איך לא משתנה אפילו דבר אחד בקודש, ממתן תורה עד היום סדר המצוות והחוקים לא זז למאומה, כי שם שם חוק ומשפט הבריאה, מה שאין כן במעשה אדם, הכל נמאס ומתחלף תמיד לפי הזמן. אומר הזוהר (תרומה קסא:) הקב"ה הסתכל בתורה וברא את עולם. למשל תיקן מצווה להניח תפילין, לזה ברא בהמות לעור ולקלף, מצווה לאכול מצה בפסח ברא את החיטה, לבנות סוכה ברא עצים, ועל זה הדרך. והרוצה לשנות ולהפוך או להוריד אפילו אות אחת מן התורה משנה את כל הבריאה כולה. הרע הולך ומתגבר להוסיף שכבות החומר לטשטש את האמת, כי היות קרוב להתבטל מן העולם הוא מתחזק בכל כוחו להפיל את העם. אבל דע שרק מתוך החושך הכבד נראה יותר אור הגאולה. והמחזיק באמונה ועומד עם השם יתברך, רק הוא יזכה לראות שמחת המלך.

המתבונן ישאל, היתכן בריאה כזו נפלאה שהופיע פתאום. טוענים שכדור הארץ נברא מאבנים שהתחברו ויוצר כדור עגול למדויק עם אויר, ים ואת כל אשר בם. טוענים שהשמש נברא מחיבור חומרים ויוצר כדור לוהט להבות אש. והפלא שביותר שהאדם נברא מהקוף. צריך לדעת שתאוריות אלו נובעות מגוים, וגוי לא יכריז על מציאות הבורא יתברך לכן פונה להסברים דמיוניים למיניהם כי אין להם על מי להישען. עת בא להתפעל בתמיהה רבה איך המון העם מבני ישראל נפלו ונופלים במושגים של גויים, איך שנים רבות סתמו שכל ועיני העולם. איך נבראו כולם על בלימה. איך הכל נברא בתכלית החכמה שכל דבר ודבר משפיע אחד אל השני. אפילו נאמר שהגופים נבראו לפי המדענים בהרכבת חומרים השאלה איך מושפעים אחד לשני. איך יוצר מרחק מדויק בן השמש לכדור הארץ שלפי המדענים אם היה ריחוק או קירוב אפילו מועט מן המועט יגרום חרבן שלם של כדור הארץ. איך יוצר סביב כדור הארץ מגן באופן המתאים ביותר מפני כח קרינת השמש. איך הירח משפיע על גאות ושפל בים, באמצע החודש שהירח מלא גובה פני המים עולה ובתחילה וסוף החודש היא נמוכה. איך רוב חיות היצורים בארץ תלויים בקרני השמש. איך מהים עולה לחות ועננים והרוח מביאם ליבשה להוריד גשם לצמיחה ולחיות הבריאה. ואין צריך להזכיר פליאת מורכבות גוף האדם. איך יש לבן אדם שכולו בשר ודם כח הדיבור והמחשבה. אפילו המדען הידוע שרצה להסביר בריאת גוף האדם לפי הטבע הודה שלא הצליח להבין איך העין רואה והטיל חולשה על אמיתת ההתפתחות, ולהיטות המדענים שניסו ליישבו מרבה התפעלות נשגבה בשם יתברך. ואפילו שהגיעו המדענים להסברים טבעיים וקבעו מהלך להתהוות הבריאה, מודים שבכל תחום, חלק לא מוגדר חסר להרכבה ושלמות הענין. חלק לא חומרי מוכרח במערכת היצירה. כמה דברים לא הצליחו להסביר או לגלות מה ואך פעולתם. בעלי תבונה ועינים פקוחות הביעו דעתם שאין תשובה מדעית אלא תשובה אלוקית. עשה ארץ בכוחו, מכין תבל בחוכמתו ובתבונתו נטה שמים. מוכרח לומר שהשגחה מעל הטבע שולטת על הכל, כי כדי לנהל מציאות הטבע חייב להיות מעל הטבע.

כותב הרמח“ל (מאמר העיקרים) המהות של עם ישראל הוא להגיע לשלמות, לחיים הנצחיים והאמצעי לזה יהיה אחד מזרע דוד שיבחרהו האדון ברוך הוא לזה, ויעזרהו שיצליח בו, והוא מלך המשיח. והנה בזמנו ועל ידו, יתוקנו ישראל תיקון גדול וכל הבריאה אחריהם, שירבה הטוב בכל הצדדים ויסור הרע לגמרי, בין במה שנוגע לנפש ובין במה שנוגע לגוף, דהיינו לב האבן יעשה לב בשר, והוא שתגבר בבני האדם הנטייה לטובות ותרבה השלוה והרווחה, ולא ימצאו נזקים ולא הפסדים כלל, והוא מה שהבטיחו הנביאים לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי וגו', ולא יהיה סכלות בעולם אלא כל הלבבות יהיו מלאי חכמה, ורוח הקודש יהיה שפוך על כל בשר באופן שיזכו לו הכל בלי קושי כלל, והוא מה שאמר הנביא אשפוך רוחי על כל בשר וגו'. והנה ישמחו ויעלצו ברוב הטובה, והם יתדבקו בבורא יתברך, ועובדים לפניו עבודה שלימה, ועל ידי זה יהיו מתעלים והולכים עילוי על עילוי עד שיגיעו למה שצריך שיגיעו לו, לעבור ממנו אל מצב הנצחיות בחידוש העולם. והנה, באומות העולם יעשה השם בירור גדול באותם שימצאו באותו הזמן. אותם שכפי המשפט העליון יהיו ראוים לכליה ישמדו בחרב ובדבר וכל מיני עונשים, ואותם שיהיו ראוים להנצל ינצלו וישארו ויכירו האמת, ויעזבו אליליהם, וישתעבדו לישראל, ויהיה להם לתפארת עבוד את ישראל, ושרתו אותם באשר יכירו וידעו שהנה על ידי זה יגיע להם מה שאפשר שיקבלו מן הקדושה ואור ה'. והנה ימצא העולם כלו נמשך אחר עבודת הבורא יתברך, ולא תהיה עבודה זרה כלל בעולם, והוא מה שאמר הנביא אז אהפוך אל עמים שפה ברורה וגו' וכתוב ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד.

כשהקב"ה ברא את העולם לא רצה להאיר פניו על נבראיו מתחלה מיד, שיהיו שלמים בתחילה, אלא אדרבה, הסתיר פניו מהם והשאירם חסרים כי רצה בחכמתו הגדולה לתת מקום לעבודת הקודש לאדם להשלימו ולהעניק לו הטוב בעמלו. לזה נתן מקום לרע להימצא וזה דוקא מההסתר פניו של האדון ברוך הוא יתברך כי אין רע יוצא מהשם אלא הסתרו הוא מקור הרע. ורוב ההסתר פניו גורם תגבורת הרע בעולם כגון דור חוצפה, יוקר המחיה, ממשלת מינות. כמאמר חכמים (סוטה מט:) לפני המשיח חוצפא יסגא והיוקר יאמיר ומלכות תהפך למינות ואין תוכחת ע"כ. אולם טעם ההתגברות הוא משום שקרוב יתברך שמו לגאול את העם ולבטל את הרע לכן מתגבר הרע מאד לפעול נגד, ומטרת הבורא בהתגברות החושך לגלות כבוד מלכותו יתברך כי מהחושך הכבד אור הישועה נרגש יותר.

אמר רבי יצחק (סנהדרין צז.) אין בן דוד בא עד שתתהפך כל המלכות למינות שנאמר כֻּלּוֹ הָפַךְ לָבָן טָהוֹר הוּא. כשרואים דור שכוחות הטומאה מתגברות ושולטות לכאורה יש לדאוג, אולם המתבונן יבחין שהוא סימן שהרע הולך להתבטל ומוציא את כל הכוחות שנשאר לו. כדוגמת הנגע הטמא כשמתפשט על כל הגוף נהיה טהור (ויקרא יג יג). אמר הגאון מוולנה (אבן שלמה פ' יא ס' ו) כמו שבתבואה יש שלשה מיני פסולת מוץ תבן וסובין כן ישראל שנמשלו לתבואה כמו שכתוב "ראשית תבואתה" (ירמיה ב ג) נמצאו שלשה מיני פסולת שהם ישמעאל עשיו וערב רב. הערב רב הם בתוך עם ישראל ודבוקים מאד בם וישראל לומדים ממעשיהם, הם נגד התורה וכופרים במלכות שמים ועליהם אמרו אין בן דוד בא עד שיכלו גסי הרוח מישראל. הם גרועים מהגויים וישראל נמשכין אחריהם כי הם מצליחים. וחמישה מיני ערב רב יש בישראל. א. בעלי מחלוקת ולשון הרע. ב. בעלי תאוה. ג. הצבועים שאין תוכם כברם. ד. הרודפים אחר הכבוד לעשות להם שם. ה. הרודפים אחר הממון. ובעלי מחלוקת הם גרועים מכולם, קופצים להורות ולטול עטרה ואין בן דוד בא עד שיכלו מן העולם. אומר אליהו הנביא (תנא דבי אליהו רבא פ'ו ס'ד) בדורות האחרונים יבא האדם אפילו השפל ביותר וייתן עיניו במי שהוא גדול ממנו ויאמר לו אף על פי שאתה אומר כהלכה ואני איני אומר כהלכה יעברו דברך ויתקיימו דברי ואפילו יחרב כל העולם. על אנשים אלו אומר הנביא בַּחֶרֶב יָמוּתוּ כֹּל חַטָּאֵי עַמִּי ... (עמוס ט י) ואחריו מה כתוב בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן וַהֲרִסֹתָיו אָקִים וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם (שם ט י).

פעם בא עשיר אחד לחפץ חיים ושאל אותו למה לומדי תורה לומדים בקול רם ולבושים שחור. ענה לו על פי משל של עשיר אחד שרצה לקנות אוניה של כמה קומות, בדק את כל הקומות המפוארות אחת לשנייה וביקש בסוף לראות גם את הקומה התחתונה שנמצאים המכונות והפחם, נכנס ונדהם מצעקות הפועלים המפוחמים ושאל למה הקומה זו לא תהיה כעליונות ענה לו המוכר שהקומה התחתונה היא המובילה את כל האונייה כך הלומדי תורה צועקים ותמיד דואגים שהעולם התנהג כראוי כי הם היסוד והקיום של כל הבריאה. ואלו שנהנים וחיים בתענוגים לפי שרירות לבם, לא מודעים כלל בזה ומזלזלים בפועלי העולם, הולכים כעיוורים באפילה, הם סתומי שכל שלא רואים על מה העולם עומד ובזכות מי ועל חשבון מי הם חיים. כשהקב"ה רצה להחריב את סדום ועמורה מחמת רשעותם, אברהם אבינו התפלל ואמר שאולי יש צדיקים שם ובזכותם יבטל את הגזרה. ענה לו הקב"ה שאם היו צדיקים לא היה מחריב והיה מציל גם הרשעים. גם היום אלו שפוגמים במערכת הבריאה שקבע הבורא יתברך ניצלים מהכיליון בזכות הלומדי תורה.

אדם שואל מה תועלת יש בלימוד התורה ובעבודת הקודש, טוען שמעדיף להשקיע בענייני עולם הזה, לחשוב מחשבות איך להקים עסקים להגיע לעשירות כדי להתפאר בזולת ולחיות בטוב ובנעימים. אלא צריך לדעת שהרגשה זו נובעת מחוסר ידיעת מהות התורה כי היודע משפטי התורה באופן חלקי ועראי, כמצוי אצל המון העם, מייצר בעיניו תמונה מטושטשת מתכלית עבודת הקודש ונראים כדברים נעדרי תועלת ובכך מזלזלים ולא מדקדקים בם. אבל השוקד בתורה לפי עומק הדברים, מגלה איך הכל עומד על חשיבה, עיון וחדות השכל, ונעמדים כבנין מפואר ומהודר והוא משתעשע ומתלהב להשכיל בהם ולא עוזב אותם. אז מתנוצץ בתוכו אור עליון המאיר את הנפש ונועם השלמות עד החלטה מונחת שהיא יצירה אלוקית ולא מעשה אדם. ומחמת שלמות סדרם ומתכונתם בתכלית הסידור והדקדוק – איך כל דבר מוצא מקומו, שזורים אחד אל אחד, קלועים דבר בתוך דבר, איך בפסוק אחד טמונים אלפי פירושים, לפי הפשט לפי הרמז לפי הדרש ולפי הסוד - מתעטף שכלו וגופו מיראה מרוממת ובהגיע לנעימות זה, ברגע אחד נקשר באין מכחיש לדעת עליון ואז יבחין ויבין שכל הכבוד שחושב לזכות בהיותו מתעסק במלאכתו החול הוא אפס ומאומה לעומת הפאר ההדר והכבוד של מלאכת הקודש. ואחרי שהפך את הדברים לפי הסדר הנכון, היינו שהתורה היא העיקר וסיפוק האמיתי, והפרנסה באה לעזור למלאכת הקודש, מקבל שפע מהשם יתברך, עושר וכבוד ובכך נחת לעבוד את הבורא. שלמה המלך ביקש מהשם לב חכם ונבון להבין בין טוב לרע לעשות רצונו יתברך, אמר לו הקב"ה יַעַן אֲשֶר שָאַלְתָ אֶת הַדָּבָר הַזֶה גַם אֲשֶר לֹא שָאַלְתָ נָתַתִי לָךְ, גַם עֹשֶר וגַם כָבוֹד. (מלכים א ג) ואם תשאל למה יש הרבה עובדי השם שחיים בדוחק הפרנסה, הרבה סיבות הם הגורמים ואין לאדם להשוות ולהחליט החלטות לפי חיי הזולת. אומר אליהו הנביא (תנא דבי אליהו רבא פ'ג ס'א) שלפעמים השם יתברך לא נותן עושר לאדם מסוים כי יודע שאם יעשיר אותו יפשע מדברי תורה. ועל זה הדרך סיבות רבות לאין קץ. מי יתן ויבאר דרכי הממשלה העליונה, אולם יש לשאול שאלה פשוטה, איך אדם שהגיע לעולם הזה לפני מעט שנים רוצה להבין חיי העם בנויים על מערכת של השתלשלות וגלגולי נשמות שהתחילה מאדם הראשון לפני יותר מחמשת אלפים שנה. הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט. איש איש ונשמתו, בנויה לפי נתונים רבים ושונים, מזכויות וגזרות מדורי דורות.

העולם רץ כנחל שותף, העבודה כבדה וטרדות מרובות, אנשים להוטים אחרי התאוות החומר לכן הקב"ה מזהיר את העם פן ישכח אותו מרוב כסף וזהב. אבל הרע גובר ולא נותן להתבונן. היות מתקרבים לגאולה וסופו להתבטל מרבה כוחותיו להכביד על העם לבלבל אותו ולהחלישו באמונה. שואל אדם אם לכסוף לזמן הגאולה או להישאר בשגרה מפחד השינוי. דע שחפצו יתברך לתקן ולסדר המהלך הטוב ביותר לבנו, לפארו ולרוממו מעל כל האומות. מי האיש החכם ויבין את זאת, לפקוח עיניים עיורות, לדעת ולהשיב אל לבו ואל לב בניו את האמת כעומד לפני הר סיני, את מציאות הבורא ואת דרכי העבודה בלא ספק. להבין שהשם הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד.

טבע האדם להיות משוך אחרי החומר, והיות שאר העמים משוכללים להמציא דרכים להרבות תאוות הגוף, מרגיש רצון עז להיות קשור אליהם עד כדי כך שמשפיל את עצמו ומרגיש דל לפניהם ורואה אותם כאנשים מן הגדולים. עליו להתעורר ולדעת שהאדם היהודי הוא בעל נשמה גבוהה יותר מעולה ונשגבה מכל אומות העולם, נשמה שטמון בה חכמה עדינה, דקה מן הדקה שעולה על כולם, נשמה החומדת לצאת מפשטות עולם השפל לחזור לשורשה העליון, נשמה שדורשת סיפוק ושעשוע רוחני והמון העם לא מודע בזה ולא מבחינים מקור לדרישה זו, מרגישים חפץ תמיד למלאות את החוסר לכן פונים לתאוות הגוף שהם הדרכים הקרובים לאדם ולא מבינים שנשמת אדם הטהורה דורשת מזון רוחני. כמה אדם צריך לדעת ולכבד את הנשמה שבתוכו. לא לטנף אותה בדברים שפלים, בעסק דל כמעשי בהמה, להתרחק במושגים של גויים מבוססים על מידות רעות וגסות הנפש. אלא לחזק אותה במזון רוחני ומושגים עליונים, לדעת שההשכלה וההיגיון בדעת עליון עולים על כל הבחינות פאר והצלחה שבעולם, לעלות במדרגות הקודש, במעלות נשגבות לקשר אותה לשורשה העליון, להתרומם ולהתנשא מעל כל הבריאה. ומה שחושבים שדרכי התורה מבוססים על צמצומים ואיסורים יבין שהסיפוק והתאווה והתענוג הגדול ביותר הוא להשתמש מן העולם הגשמי לפי דרכי הקודש ובכך נהנה לא רק מן החומר אלא גם מן הקדושה שבחומר וזוכה אז להרגיש נעימות עילאית מעל כל הטובות שבעולם.

אמר משה רבינו בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַּדְבָרִים הָאֵלֶּה בְאַחֲרִית הַּיָמִים וְשַּבְתָ עַּד ה' אֱלֹּקיךָ וְשָמַּעְתָ בְקֹּלוֹ (דברים ד ל) ומיד כתוב כִי אֵ'ל רַּחוּם ה' אֱלֹּקיךָ... (שם לא) כלומר כשיבואו צרות על עם ישראל לפני הגאולה, יחזרו בתשובה והשם ירחם עליהם ויגאל אותם. השאלה נשאלת אם חוזרים בתשובה למה צריך רחמים אלא יבא זמן שהקב"ה ישלח צרות לעם ישראל כדי להחזיר אותם בתשובה בכח, ואפילו שהיא לא תשובה מעולה, כי היא באה מתוך צרה, ירחם עליהם ויקבל אותה להוציא אותם מן הגלות. וכך שאל המלאך מיכאל, המליץ הגדול של עם ישראל, את הקדוש ברוך הוא, מתי יצאו בניו האהובים מתחת הגלות. אמר לו, מיכאל הרי כתוב בפסוק וְשַּבְתָ עַּד ה' אֱלֹּקיךָ וְשָמַּעְתָ בְקֹּלוֹ כלומר קודם הגאולה צריך שהעם יחזור בתשובה. אמר מיכאל, רבון העולם אתה רחום עליך לגאול אותם בכל זאת, אמר לו הקב"ה, כך נשבעתי שאגאל אותם עד שיחזרו בתשובה, אולם אם הם פותחים פתח התשובה כנקב המחט אני אפתח להם שערים גדולים. כלומר מספיק התעוררות קטנה, אפילו מתוך צער ודוחק המצב, ואני פותח את השער הגדול. וזה חסד גדול שהשם עושה לעם ישראל בימינו, להביא צרות על העם לעורר את הלבבות כי אוהב את הילדים שלו וחפץ בשובם ולא במות אף אחד. (מבוסס על דברי הזוהר חדש נח ל. ופירוש אור החיים על הפסוק ובקשתם משם דברים ד כט)